פגר

  • 1פגר — 1 v. להיות אחרי כולם, להישאר מאחור, להיות נחשל, להיות בעל פיגור שכלי, לא להתפתח כראוי, לא להתקדם, לסבול מרפיון שכ 2 v. להפוך לפגר, להפוך לגווייה, למות, לגווע, לשבוק חיים, להסתלק , ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, להחזיר נשמתו לבורא, לעבור לעולם הבא;… …

    אוצר עברית

  • 2פגר מת — גווייה, נבלה; מעולף, תשוש, סחוט {{}} …

    אוצר עברית

  • 3פגר מובס — נבלה רמוסה ; בטלן, חדל אישים {{}} …

    אוצר עברית

  • 4נבלה סרוחה — פגר מצחין; אדם מתועב, שרץ; דבר מתועב {{}} …

    אוצר עברית

  • 5אבי-אבות הטומאה — נבלה, פגר; גרוע, קלוקל, רע {{}} …

    אוצר עברית

  • 6גוויה — גופה, גופת מת, נבלה, פגר, טריפ …

    אוצר עברית

  • 7גווייה — גופה, גופת מת, נבלה, פגר, טריפ …

    אוצר עברית

  • 8גופה — 1 גווייה, גופת מת, שלד, נבלה, פגר; גוף, מכלול האיברים, החלק המוצק בח 2 מכלול האיברים, החלק המוצק בחי, שלד, מבנה עצמות; גווייה, גופ …

    אוצר עברית

  • 9התפגרות — גסיסה, פרפורי גסיסה, צעידה אל המוות, מוות, היעשות פגר, תמותה, מית …

    אוצר עברית

  • 10מת — 1 v. לא לחיות, לשבוק חיים, לגווע, לעבור לעולם הבא, לעבור מהעולם, להחזיר נשמתו לבורא, ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, להסתלק , להתפגר, להיפטר, להיספות; לא להתקיים עוד, לחדול מהיות, להתחסל, להיגמר, להסתיי 2 v. להרוג, לחסל, לרצוח, לתלות, להוציא להורג,… …

    אוצר עברית