פגם

  • 71קילה — בקע, הרניה, שבר, בליטת איבר מחללו הטבעי, פגם בשרירי הבטן המתפתח בגלל היחלשות נקודתית של הדופן והתוצאה היא התבלטות מקומית או פתח בדופן הבט …

    אוצר עברית

  • 72רבב — 1 v. הוכתם, לוכלך, טונף, זוהם, נעשה מוכתם, כוסה בכתמי שמ 2 v. להכתים, ללכלך, לטנף, לזהם, להשאיר כתמים, לשמן, להשאיר כתמי שמ 3 כתם, לכלוך, קלקול, פגם, פסול, מום מוסרי, קלון, דופי; שמן, שמנונית, שומ …

    אוצר עברית

  • 73שלימות — שכלול, השתכללות, השלמה, חוסר פגם; הגינות, יושר, תום, תמימות, מצבו של השל …

    אוצר עברית

  • 74שלמות — שכלול, השתכללות, השלמה, חוסר פגם; הגינות, יושר, תום, תמימות, מצבו של השל …

    אוצר עברית

  • 75תורפה — רפיון, חולשה, חיסרון, פגם, מום, ליקוי, פגע, דפקט, לקות, מגרעת, פסול, קלקו …

    אוצר עברית

  • 76תסמונת דאון — מונגולואידיות, פגם גנטי הנובע מכרומוזום עודף {{}} …

    אוצר עברית

  • 77תקלה — שיבוש, ליקוי, קלקול, פגם, מכשול, פנצ ר (סלנג) , משהו שלא כשורה, משהו שלא עבד כשורה, פשלה, הפרעה, משהו שלא בסדר, מום, דופי, טעות, שגיאה, גורם מפריע, גורם מעכב, גורם מונע, דבר בלתי צפוי, חריגה, סטיי …

    אוצר עברית