מפורש

  • 11מבואר — adj. מפורש, מוסבר, מתורגם, מואר, מתורץ, ברור, בהיר, נהיר, בר …

    אוצר עברית

  • 12מובהר — adj. מוסבר, מבואר, מפורש, מתורגם, מפוענח, מחוור, בהיר, ברור, ברי, נהיר; מולבן, דהו …

    אוצר עברית

  • 13מוסבר — adj. מפורש, מבואר, מנומק, מתורץ, מוברר, מבורר, מובהר, מלובן, מחוור, מתורג …

    אוצר עברית

  • 14מחוור — adj. ברור, בהיר, ברי, נהיר, מובן, מובהר, מפורש, מבואר, מפוענח, מתורגם, ידוע, ודא …

    אוצר עברית

  • 15מנומק — adj. מוסבר, מבואר, מפורש, מובהר, מוברר, מפוענח, מתורגם, מתור …

    אוצר עברית

  • 16מפוענח — adj. מפוצח, פתור, גלוי, חשוף, שנמצא לו פתרון, מתורגם, מוסבר, מפורש, שניתנה לו אינטרפרטציה, שתוכנו הוב …

    אוצר עברית

  • 17מתורץ — adj. מוסבר, מנומק, מבואר, מפורש, מובהר, מוברר, ניתן כתירוץ, מפוענח, מתורג …

    אוצר עברית

  • 18נאמר בפירוש — נמסר באופן מפורש, אמרו זאת בקול ובצורה ברורה {{}} …

    אוצר עברית

  • 19נקוב — 1 adj. נומינלי, בערך נומינלי, רשום; מפורש, מוגדר; לפי הספר, להלכה, על פניו; מנוקב, מחורר, נקבוב 2 יצירת נקבים, קדיחת חורים, עשיית חור, ניקור, דקירה, חירור, חדירה, קידו …

    אוצר עברית

  • 20סתמי — adj. לא ברור, לא מוגדר, לא מפורש, לא קבוע, זמני, ארעי; שגרתי, פשוט; ללא כוונה, בעלמא, בכלליו …

    אוצר עברית