מלוכלך

  • 1מלוכלך — adj. מזוהם, מטונף, מאולח, טמא, נאלח, מוכתם, מגואל, מגועל, מלא לכלו …

    אוצר עברית

  • 2טריק מלוכלך — תחבולה מכוערת, מעשה רמייה {{}} …

    אוצר עברית

  • 3ראש מלוכלך — מייחס לכל דבר משמעות מינית, ראש כחול (בסלנג) {{}} …

    אוצר עברית

  • 4מלא אשפה — מלוכלך …

    אוצר עברית

  • 5מלא זבל — מלוכלך …

    אוצר עברית

  • 6לא היגייני — מלוכלך, מזוהם …

    אוצר עברית

  • 7לא רחוץ — מלוכלך, שלא רחצו אותו …

    אוצר עברית

  • 8לכלכן — מלוכלך, מלכלך, טנפן, זבלן, מזהם, מסאב, מכתים, מטמ …

    אוצר עברית

  • 9טמא — 1 adj. מזוהם, מלוכלך, מטונף, מוכתם, מגואל, מחולל, מושחת, חסר טהרה; אסור לאכיל 2 v. חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכל 3 v. טומא, חולל, גואל, נעשה לא טהור, דבקה בו טומאה, נעשה טמא; זוהם, טונף, לוכל 4 v. להיעשות טמא …

    אוצר עברית

  • 10לכלך — 1 v. זוהם, טונף, פוזר עליו זבל, נעשה מלוכלך, הוכתם, גואל, נעשה מרובב, התמלא לכלו 2 v. להזדהם, להיטנף, להתמלא בזבל, להתמלא לכלוך, להיעשות מלוכלך, להיעשות מוכת 3 v. להעליל, להכפיש, להשמיץ, לדבר בגנות, להשפיל, לבזו 4 v. לזהם, לטנף, לפזר לכלוך, לפזר… …

    אוצר עברית