מאוכל

  • 1מאוכל — adj. מעוכל, מופרד בקיבה ליסודותיו; שרוף, מכולה, מתכלה, מושמד, גמור, מת; אכול, מכורסם, חרוט, חרו …

    אוצר עברית

  • 2אכול — 1 adj. לעוס, רקוב, בלוע, מכורסם, מאוכל, מעוכל, גמו 2 שריפה, בעירה, היחרכות, היצרבות; קורוזיה, התכרסמות, התכלות, היהרסות, הישחתו …

    אוצר עברית

  • 3יישוב — 1 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 2 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 3 מחשבה צלולה, שיקול דעת, חשיבה מאוזנת, יציבות בחשיב 4… …

    אוצר עברית

  • 4ישוב — 1 adj. יושב, מונח; מאוכלס, מיושב, שיש בו אנשי 2 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 3 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 4 מחשבה צלולה …

    אוצר עברית

  • 5מבוער — adj. בוער, שרוף, מודלק, מכולה, מאוכל, מנוקה, מחוטא, מסולק, מפונ …

    אוצר עברית

  • 6קאסבה — רובע עירוני צפוף, אזור מאוכל …

    אוצר עברית

  • 7קסבה — רובע עירוני צפוף, אזור מאוכל …

    אוצר עברית

  • 8שמם — 1 v. להיות קודר, להיות עגמומי, להיות מדוכדך, להיות מדוכא, להיעצב, להיות אומלל, להיות מוכה יגון, להיתקף במלנכולי 2 v. להיעשות שומם, להיות עזוב, להיות ריק, להינטש, להיעזב, להיחרב, להתרוקן מיושביו, להיעשות לא מאוכל …

    אוצר עברית