(עזב)
1עזב — 1 v. לגרום לעזיבה, לאלץ לעזוב, לפטר, לסלק, לשלח, להדיח, להרחיק, לפנות; לבטל נישואין, לגרש, לתת ג 2 v. להישאר, להינטש, להיוותר, להיזנח, היות מופקר, להיעשות עזוב, להיות לבד, להיות ללא השגחה; להתפנו 3 v. להניח, לנטוש, להרפות, לשחרר, להשאיר, להפקיר,… …
2עזב אותו לאנחות — נטש, הפקיר, ניער חוצנו, לא תמך בו {{}} …
3עזב אותו לנפשו — נטש אותו, הפקירו, ניער חוצנו ממנו; הניח לו {{}} …
4עזב את הארץ — יצא מגבולות הארץ, נסע לחו ל {{}} …
5עזב את הבית — הפסיק לגור בבית, נטש את הבית, יצא מן הבית {{}} …
6ברח מהארץ — עזב את הארץ, ירד מהארץ {{}} …
7הניח לו — עזב אותו, השאירו לבד, נתן לו מנוחה {{}} …
8הניח לו לנפשו — עזב אותו, השאירו לבד, נתן לו מנוחה {{}} …
9זרק אותו לכלבים — עזב אותו לאנחות, ניתק קשר {{}} …
10זרק אותו לרחוב — עזב אותו לאנחות, השאיר אותו בלי כלום {{}} …
